פליפר לשיניים: תותבת קטנה עם לא מעט חסרונות

פליפר לשיניים הוא פתרון זמני פרקטי עבור מצבים של חוסר בשיניים. מתי משתמשים בו, איך הוא מיוצר ואילו סוגי פליפרים יש? כל התשובות במאמר הבא

פליפר לשיניים

אנשים רבים אשר סובלים מאבדן שיניים ושוקלים לעבור השתלת שיניים בשיטה השמרנית והארוכה, נזקקים בשלב שאחרי העקירה לפליפר לשיניים. הפליפר הוא תותבת קטנה לשיניים הנתמכת בצורות שונות ומשתנות לבסיס השיניים או לשיניים הסמוכות.

מתי משתמשים בפליפר לשיניים?

בהשתלת שיניים בשיטה השמרנית, אשר אורכת תקופה ארוכה, מבצעים עקירות כירורגיות של השיניים שאינן מתפקדות. לאחר מכן, החניכיים ועצם הלסת זקוקים לתקופת החלמה ואיחוי מחדש שאורכת בדרך כלל כששה שבועות עד חצי שנה. זאת משום שבשיטה מסורתית זו, העקירות גורמות לא פעם לשינוי בצורת החניכיים ובמבנה העצם התומכת, ורופאים רבים חוששים מהחדרה מיידית של השתלים הדנטליים. כדי להשלים את החלל שנוצר מהעקירה, משתמשים בפליפר לשיניים.

הפליפר, כאמור, הוא תותבת זמנית המספקת פתרון פרקטי ואסתטי זמני, עד החלמה מוחלטת של האזור מהעקירה. הפליפר מסייע בספיגת עצם – מצב המתרחש לא פעם בגלל העקירה (והופך לא פעם את החדרת השתלים לבעייתית). הפליפר, אשר צבעו ורוד ומזכיר את צבע החך ואוחז באמצעות חוטי ברזל או ווים בבסיס מבנה השן.

הליך הייצור והחיבור של הפליפר

בטרם החיבור של הפליפר לשיניים, יש לייצר אותו בהתאמה אישית לפה המטופל או המטופלת, בהכנה מראש על ידי טכנאית שיניים. רופא השיניים מודד את הפה באמצעות מטבע אליו הוא יוצק גבס – והדגם שמתקבל מועבר לטכנאית השיניים במעבדה. הפליפר יוכן בדיוק מירבי כדי שיתאים לחך העליון או לצדודית הלשון (כאשר מדובר בפליפר בלסת התחתונה). את תהליך הכנת הפליפר מכנים “הזרקה בלחץ”.

סוגי פליפרים לשיניים

קיימים פליפרים לשיניים מסוגים שונים, הן מבחינת חומרים מהם עשויים והן מבחינת התאמתם ללסת העליונה או התחתונה. בדרך כלל הפליפר עשוי מחומר גמיש, פלסטי וקל משקל הנקרא ואלפלסט ולעיתים הוא עשוי דווקא ממפלסטיק אקרילי. סוג של פליפר אחד הוא כזה שננעל ללסת על ידי פלטה אקרילית אשר מותקנת בין השיניים. סוג אחר של פליפר הוא כזה המתחבר באמצעות חוטי ברזל לבסיס הפה עם כדוריות קטנות בקצה.

פליפר לשיניים – האם זה כדאי?

התשובה לשאלה זו היא כמובן אינדיבידואלית – יש מטופלים שאין להם בעיה עם הליך ארוך ומורכב של השתלת שיניים בשיטה השמרנית, ומוכנים לסבול את תקופת ההמתנה, הכאבים וחוסר היציבות בפה כתוצאה מהפליפר. יחד עם זאת, ברור כי התקנת פליפר טומנת בחובה לא מעט חסרונות. חסרון בולט של של הפליפר הוא שהתותבת עצמה נשלפת ולעיתים נוטה להשבר. בנוסף, לאחר התקנת הפליפר לא פעם מטופלים מדווחים על תחושה מגושמת ולא טבעית בפה. מאחר שהפליפר נוטה לספוג צבע כדאי להמנע ממשקאות מכתימים כמו קפה, תה, קולה ועוד, ויש להקפיד על ניקוי יומי שלו כדי להפטר משאריות מזון וחיידקים.

חשוב לזכור: הפליפר עלול גם להתנתק ממקומו משום שאינו מקובע לחניכיים, ואף להתרופף במהלך הזמן בשל תזוזה של שיניים סמוכות – כך שהוא בשום אופן אינו פתרון יעיל לטווח ארוך.

קליקים בלסת: למה זה קורה ואיך מטפלים?

קליקים בלסת, אותם רעשים הבוקעים מהלסת בעת תזוזתה, הינם בעיה רפואית שכיחה למדי, אשר עלולה להיות מסוכנת אם לא מטפלים בה בזמן: כאבי לסת ואוזניים, אוזניים, נפיחות ואף כאבי ראש תכופים הן חלק מהבעיות שקליקים בלסת מאותתים עליהן. אז מה הגורמים לתופעה ומהן דרכי הטיפול המומלצות?

קליקים בלסת למה זה קורה

כולנו מכירים את זה: אנחנו מותחים את אחד האיברים שלנו, ופתאום אנחנו שומעים צליל של היסדקות מהמפרק. אותם רעשים, קליקים או קלאקים בשפת העם, הם הרעשים הנשמעים כאשר אנו מרחיקים את העצמות שלנו האחת מהשנייה במפרק מסוים. הקליקים הנפוצים ביותר הם אלו המתרחשים בין פרקי האצבעות השונים שלנו, אך במקרים מסוימים ניתן לשמוע גם קליקים במפרק הלסת שלנו.

קליקים במפרק הלסת הם אמנם תופעה שכיחה יחסית, אך הם אינם זהים לקליקים במפרקים האחרים, שכן מדובר בתופעה שעלולה להיות מסוכנת. כאשר היא אינה מטופלת, בעיה זו יכולה לפגוע קשות בתפקוד הלסת, וגם “להקרין” על איברים אחרים, ולגרום לכאבי ראש חזקים, כאבי אוזניים, נפיחות, חום ועוד.

מה זה בעצם קליקים בלסת?

בתופעה רפואית זו, התזוזה של הלסת יוצרת רעשים דמויי קליק. הרעשים במפרק הלסת נובעים מתזוזה של מפרק הלסת, כך שהוא אינו מאוזן. הלסת שלנו מחוברת אל הגולגולת על ידי מפרק דמוי דיסק, העשוי מסיבים (זאת בניגוד לרוב הסחוסים האחרים בגופנו, המורכבים מסחוסים), והוא יותר דומה לעצם במאפייניו. כאשר חלים שינויים במפרק זה, הדיסק עלול לזוז ממקומו ופוגע בתזוזה ובתפקודו של המפרק ולכן גם בתפקוד הלסת עצמה. השינויים הללו הם אלו שגורמים גם ליצירתם של הקליקים בלסת שלנו.

סיבות להיווצרות התופעה

ישנם מגוון רחב של גורמים שיכולים לגרום לתזוזה של המפרק ולקליקים בלסת. מחלות פרקים עלולות לפגוע גם במפרק הלסת, כמו גם דלקות וגידולים (נדיר מאוד). מכה חזקה באזור הלסת גם כן יכולה כמובן להזיז את מפרק הלסת ממקומו ולהביא לקליקים בלסת. בנוסף, רבים מאתנו מפתחים הרגלים שונים שיכולים להביא להפרעה זו, כמו לעיסת מסטיקים מוגזמת, חריקת שיניים בלילות, ועוד. מתחים נפשיים יכולים גם כן לגרום לחריקת שיניים ולכן גם לקליקים בשיניים ובלסת.

מהן דרכי הטיפול בקליקים בלסת?

השלב הראשון בטיפול בקליקים בלסת הוא זיהוי מקור הבעיה והגורם לתזוזת המפרק. אם הקליקים נובעים רק מהרגלים שונים, אפשר שזניחת הרגלים אלו יביאו להפסקת הקליקים ולשיפור המצב. אם הסיבה היא חריקת שיניים בלילה, לבישת סד לילה לשיניים עלולה לפתור את הבעיה. במידה והקליקים נובעים מדלקות, ייתכן וטיפול אנטיביוטי יסייע בפתרון הבעיה.

יחד עם זאת, במקרים קשים, הנובעים לרוב מטראומה או משחיקה ארוכת שנים של הסחוס, הרופא המטפל עשוי להמליץ על התערבות כירורגית, על טיפול פיזיותרפי או שטיפת המפרק.

בכל מקרה, קליקים בלסת הינם בעיה רפואית שיכולה להסתבך ולגרום לכאבים ונזק במידה ואינה מטופלת באופן מקצועי ונכון. טיפול בניתוח הוא המוצא האחרון, ולכן רצוי מאוד להתייעץ עם רופא מומחה ומנוסה, שיעזור לכם להתאים את הטיפול הנדרש למצב הספציפי שלכם, ולטפל בבעיה תוך מינימום כאב.

חרדה דנטלית – 4 דרכי התמודדות

חרדה דנטלית – אמאלה’ רק לא רופא שיניים!!!

חרדה דנטלית היא היום תופעה מוכרת שזוכה לתשומת לב מיוחדת במרפאות השיניים. אמנם ביקור אצל רופא שיניים לא מעורר אסוציאציות של כיף ושמחה אצל אף אחד, אבל עבור חלק מהאנשים הוא יכול לגרום לחרדה של ממש. איך מתמודדים? מה ניתן לעשות? ומה יש לרפואה המשלימה להציע? בימינו קיים מגוון מפתיע של שיטות, אנחנו כאן כדי לספר לכם עליהן

חרדה דנטלית

כולם מכירים את הרגע הזה. לקחת ביס תמים מתפוח, שוקולד או עוגייה ופתאום תחושה עזה של כאב מתקיפה אותך מאחת השיניים ומבשרת שכן, לצערך, הגיע הזמן לביקור אצל רופא השיניים. אם בשלב הזה פלאשבקים של מקדחות ומכשירים מזמזמים מציף אותך, זו כנראה חרדה דנטלית.

חרדה דנטלית, או בשמה הלועזי-דנטופוביה, היא תופעה נפוצה ויכולה להגיע ברמות שונות. במקרי קיצון, הסובלים ממנה נכנסים למעגל קסמים הרסני. הם נמנעים מלהגיע לטיפולי שיניים שוטפים, מה שמדרדר את מצב השיניים שלהם ומוביל לטיפולים מורכבים ומסובכים יותר כמו עקירות ואפילו השתלות שיניים.

חרדה דנטלית – אבל למה לפחד?

הסיבות לחרדה דנטלית יכולות להיות רבות ומגוונות, אך רובן ככולן קשורות ברמה כזו או אחרת לחוויות עבר שליליות, הקושרות את הטיפול הדנטלי לכאב, פיזי או רגשי.
המקור לחרדה יכול לנבוע מטיפול שיניים לא מוצלח שעבר המטופל בילדותו, או מתגובות שליליות שהמטופל ספג לאורך שנים מהסובבים אותו על הרעיון הכללי של טיפול שיניים. הפחד יכול להיות קשור גם למכשירים או לזריקות ההרדמה, או לתחושת חוסר האונים מהישיבה ללא תזוזה ובלי שליטה במתרחש, שיכולה לעורר בחלק מהאנשים תגובות של חרדה ופחד.

4 שיטות, ניצחון אחד

ההתמודדות עם חרדה דנטלית צריכה להתחיל כבר בפגישה הראשונה עם הרופא. כדאי לבחור רופא רגיש ומתחשב, שיקבל בהבנה את מצבכם וידע לספק לכם אפשרויות לפתרון. לעתים רופא שיניים אמין, שמעניק לכם יחס חם וקשוב ומלווה בצוות שאתם מרגישים בנוח איתו, הוא כל מה שתצטרכו בסופו של דבר כדי להתמודד עם טיפול השיניים ולעבור אותו בשלום.

גז צחוק:

כשחושבים על גז צחוק לרוב מקשרים אותו לטיפול בילדים, אבל למעשה הוא מומלץ מאוד גם למבוגרים בעלי חרדה דנטלית. מדובר בעצם בשילוב של חמצן ותחמוצת החנקן, המוזרם למטופל באמצעות מסכה או צינור המולבשים עליו. הגז בטוח לשימוש, אין לו תופעות לוואי (מלבד תחושת בחילה קלה, לחלק מהמטופלים) והוא משפיע במהירות . הוא מעניק למטופל תחושה של רגיעה ונינוחות ועוזר לטשטוש של הכאב, אך שומר עליו בהכרה מלאה ועם שליטה מלאה בגוף. יש לשים לב שהטיפול אינו מומלץ לנשים בהריון או לאנשים הסובלים ממחלות ריאה.

סדציה:

סדציה היא הרדמה חלקית המבוצעת באמצעות החדרת תרופות הרגעה דרך הוריד. ניתן להגיע בשיטה זו לטשטוש ברמות שונות. הסדציה יעילה מאוד, מרגיעה ומעלימה תחושות של כאב. המטופל לרוב יחוש עייפות עמוקה, אך מצד שני, יוכל לתקשר עם הצוות ולשתף פעולה תוך כדי הטיפול, כיוון שלא מדובר בהרדמה כללית. לפני השימוש בסדציה, יש צורך בביצוע תחקיר על בריאות המטופל ועל הסיכונים הרפואיים שעלולים להיות כרוכים בתהליך. השיטה דורשת מיומנות הרדמה גבוהה ונעשית רק ע”י רופא בעל רישיון לשימוש בשיטה זו. לאורך כל הטיפול המטופל מחובר למוניטור העוקב אחרי רמות החמצן וקצב הלב שלו.

הרדמה מלאה:

במקרים בהם החרדה הדנטלית קשה, האפשרות של טיפול בהרדמה מלאה בהחלט יכולה לבוא בחשבון. הרדמה מלאה נעשית באמצעות עירוי לווריד ומשפיעה באופן מיידי, כך שהמטופל לא מרגיש כלל את הטיפול או את הכאב ולא צריך להתמודד עם התרחיש שמעורר בו פחד. בחלק מטיפולי השיניים, כמו למשל בהשתלות שיניים, יש רופאים המציעים לבצע את כל ההליך ביום אחד, כך שנחסכת מהמטופל גם חווית התהליך המתמשך.
מצד שני, בטיפולי שיניים אסתטיים, הרדמה מלאה יכולה להקשות על הרופא להגיע לתוצאות אופטימליות כיוון שהמטופל רדום ואינו מסוגל לשתף פעולה עם הטיפול, לפתוח ולסגור את פיו או להניע את עצם הלסת. הרופא לא יכול לראות תוך כדי הטיפול את ההשפעה של פעולותיו וכדי לבחון את התוצאה יש צורך לחכות שהמטופל יתעורר.

רפלקסולוגיה:

הרפואה המשלימה מציעה אפשרות טבעית ונעימה להפגת המתח והחרדה, ללא חומרי הרדמה וללא תופעות לוואי. חלק ממרפאות השיניים מציעות טיפול רפלקסולוגי מרגיע לפני טיפולים מורכבים, כגון השתלות שיניים. הרפלקסולוגיה מבוססת על לחיצות בנקודות שונות בכף הרגל, העוזרות לזרימת הדם, מרגיעות את השרירים ואת המטופל. השיטה יכולה להיות יעילה מאוד, לאנשים בעלי חרדה מתונה, שאינם רוצים להיעזר בחומרי הרדמה כדי להתמודד עם טיפול השיניים.

כפי שבטח שמתם לב, אם אתם סובלים מחרדה דנטלית- יש בהחלט מה לעשות. לכל שיטה יתרונות וחסרונות, ומידת ההתאמה שלה אליכם תלויה במצבכם הרפואי, סוג הטיפול שאתם עתידים לעבור,  והאופי שלכם. זכרו שככל שתדחו טיפולים בעקבות רגשות של חרדה, מצבכם עלול להחמיר ולהסתבך אף יותר. הקדימו לטפל בבעיות שיניים ואל תיכנעו לפחד!

השתלת שיניים בשיטת זעיר פולשני – LESS IS MORE

ככל שהעולם הופך טכנולוגי ומתקדם יותר, רפואת השיניים מתקדמת יחד איתו, ותוך כך, גם תחום השתלות השיניים. בשנים האחרונות התווספו טכנולוגיות חדשניות מכל מיני סוגים לתחום השתלות השיניים. במרבית המקרים, השיטות החדשות מפשטות שלבים מורכבים בהשתלה, מייעלות את תהליך העבודה ומקלות על חווית המטופל.

זעיר פולשני

שילוב שיטת הזעיר פולשני בהשתלות שיניים

אחת מהשיטות החדשניות היא שילוב טיפול זעיר פולשני בהשתלות שיניים.

במקרים מסוימים בהשתלות שיניים, למטופל חסר נפח עצם מספק לצורך החדרת שתלי השיניים וקיבועם. כשזה קורה באיזורים שקשה להגיע אליהם, כמו בשיניים העליונות האחוריות, יש צורך להשלים את רכס העצם לצורך ההשתלה. הפרוצדורה הזאת נקראת “הרמת רצפת הסינוס“.
כדי לבצע את הרמת רצפת הסינוס בשיטה הישנה, יש לפתוח את עצם הלסת, ליצור בו מעין חלון, ואז להחדיר עצם או תחליף עצם. השתלת עצם מסוג זה נקראת “הרמת סינוס פתוחה.
שילוב שיטת הזעיר פולשני באותו תהליך, מאפשרת לבצע את החלפת העצם באופן פולשני הרבה פחות. בשיטה זו החלפת העצם מתבצעת דרך קדח קטן שדרכו גם מבצעים את החדרת השתל, במקביל להחלפת העצם, באותו ניתוח. השיטה נקראת גם “הרמת סינוס סגורה”.

מה יתרונות שילוב הזעיר פולשני בהשתלת שיניים?

כאמור, אחד היתרונות המרכזיים לביצוע הרמת סינוס סגורה, הוא שהביצוע שלה פולשני הרבה פחות. בזכות כך תופעות הלוואי מצטמצמות, ההחלמה קצרה ופשוטה יותר, וכמעט ואין נפיחות או שטפי דם.

כמו כן, בהרמת סינוס סגורה, המטופל יכול לחזור לשגרה באופן מהיר, כיממה לאחר ביצוע ההליך.

טיפול זעיר פולשני בהליכים אחרים ברפואת השיניים

טיפול הזעיר פולשני מאפשר לבצע פרוצדורות וניתוחים שהיו פולשניים מאוד בעבר בצורה הרבה פחות פולשנית ועם פחות תופעות לוואי. לכן, הטיפול משולב גם בטיפולים אסתטיים דנטליים, כמו טיפול בנסיגת חניכיים והקצעת שורשים, וכן בטיפולים בדלקות וזיהומים בשתלים.

טיפול בנסיגת חניכיים

נסיגת חניכיים היא בעצם חשיפה של שורש השן כתוצאה מהצטברות רובד חיידקי באיזור החניכיים, או דלקות חניכיים כרוניות שגורמות להרס הרקמות המחזיקות את השיניים. הטיפול בנסיגת חניכיים הוא השתלת חניכיים באמצעות ניתוח, המשפר את מבנה ומראה החניכיים ועוצר את הנסיגה. במהלך השתלת החניכיים מושתלות רצועות חניכיים עמידות המכסות את הנסיגה. כאשר משתמשים בשיטת הזעיר פולשני לביצוע השתלת חניכיים, מפחיתים את החתכים הנדרשים לביצוע ההשתלה, ומשפרים את התוצאה מבחינה אסתטית.

הקצעת שורשים

הקצעת שורשים היא טיפול ניקוי עמוק של החניכיים, שיש בו צורך כאשר יש דלקת חניכיים מתקדמת שפוגעת ברקמות השיניים.

הטיפול דומה לטיפול שיננית, אך הוא מגיע עמוק יותר ומתבצע בהרדמה. במקרים קשים במיוחד, צריך להפשיל את החניכיים כדי לספק גישה לאיזורים הצריכים ניקוי.

גם בהקשר של הקצעת שורשים ניתן להשתמש בטכנולוגיה הזעיר פולשנית, ולמזער את הטראומה של החניכיים, תוך הקפדה על איכות הטיפול.

זיהומים בשתלים

לעתים, במקרים של השתלות שיניים ישנות, נוצר זיהום דלקתי בחניכיים שמקיף את השתל ופוגע בו. כאשר זה קורה, התופעה עלולה להיות מלווה בנפיחות, כאבים וצורך בטיפול אנטיביוטי. במידה והזיהום הדלקתי אינו מטופל התהליך עלול להסתיים באובדן השתל הפגוע והכתר שמולבש עליו. הפרוצדורה הזעיר-פולשנית מאפשרת לטפל בזיהומים מסוג זה ולעתים אף להציל את השתל הפגוע.

לטכנולוגיה הזעיר פולשנית יתרונות רבים בהשתלות שיניים ובפרוצדורות דנטליות אחרות. יש לזכור כי ביצוע הליך מסוג זה דורש מיומנות גבוהה מצד הרופא המנתח וכן שימוש במכשור מיוחד המותאם לטיפול מסוג זה.

במידה ויש צורך בהתערבות כירורגית פולשנית, שילוב הטיפול הזעיר-פולשני יכול לחסוך למטופל כאב ותופעות לוואי ואף לסייע לו בהחלמה.

חור בשן: כל מה שאי פעם רצית לדעת

חור בשן: מה זה בכלל?

חור בשן הוא שם כללי בסלנג עממי לפגיעה במצב השיניים התקין בפה, אשר עלולה להגיע ברמות שונות. קיימות פגיעות קלות בשכבת האמייל המכסה את השן וקיימות פגיעות עמוקות וקשות יותר, אשר מגיעות עד לאיזור השורש של השן. בשפה המקצועית של רופאי השיניים החור בשן הוא למעשה תוצאה של מחלת העששת, אשר פוגעת בחלק נרחב למדי מהאוכלוסייה הכללית.

חור בשן: כל מה שאי פעם רצית לדעת

סטרפטוקוקוס: אויב השיניים

Sreptococus Mutans הוא שם החיידק אשר אחראי ללא מעט מהחורים שלנו בשיניים. החיידק ניזון מסוכרים שהוא מפריש כחומצה. חשוב להבין כי עצם קיום החיידקים אינו מזיק, אלא שילובם עם סוכרים רבים בפה בתהליך ממושך שיכול לארוך חודשים ואף שנים בקרב מבוגרים. בקרב ילדים התהליך קצר יותר – כלומר החור נגרם במהירות רבה יותר. השילוב של חומצות המופרשות על ידי חיידקי הפה יחד עם הרוק ושיירי המזון יוצרים את הפלאק – אשר מאכל למעשה את זגוגית השן וגורם לחור.

איך אדע שיש לי חור בשן? הסימפטומים

כאשר השן מתחילה לפתח מצב של עששת, הגוף מאותת לנו זאת באמצעות מספר סימפטומים שקל מאד לזהות:

➤ רגישות בשן במגע קור

➤ רגישות בשן במגע חום

➤ כאב קל עד בינוני

במקרה שאיננו מטפלים בזמן בחור שבשן, יתכן שהמצב יחמיר. נמק השן עלול להרוס את החוצץ בין חלל הפה לבין העצם. בשלב של נמק מלא של השן דווקא פוחת הכאב באופן משמעותי  – לכן יש להזהר מהזנחת מצב השן, שכן עלול להתפתח זיהום מסוכן ברקמת השן.

הסימפטומים לזיהום בשן הם שונים משמעותית:

חום גבוה

➤ קושי בפתיחת הפה

➤ הגבלה בבליעה

➤ נפיחות ואדמומיות באיזור

איך מטפלים? מסתימה עד טיפול שורש

ראשית, חשוב לפנות לטיפול כבר עם תחילת הרגישות או הכאב, בכדי למנוע את החמרת המצב. ברוב המקרים של חור בשן שאינו חמור, רופא השיניים יטפל בכם על ידי ניקוי הריקבון שמסביב לחור עצמו וסתימתו בחומר עמיד כמו כסף, חרסינה, זירקוניה או זהב. כאשר החור בשן הוא חמור יותר, אחרי שלב הניקוי, רופא השיניים אוטם את החור עם חומר ייעודי אשר מונע מהנזק להגיע גם לעצבים. לאחר מכן מותקן כתר שמחליף את השן. כיום רבים מרופאי השיניים משתמשים בכתרי זירקוניה בשל עמידותם וערכם האסתטי, אך קיימים גם כתרי חרסינה שמתפקדים באופן מצוין וגם כתרים מחומרים נוספים.

כמובן שהטיפול היעיל ביותר הוא טיפול מונע – לשמור על היגיינת פה ושיניים תקינה על ידי צחצוח פעמיים ביום לפחות, שימוש בחוט דנטלי ומי פה וביקור אצל שיננית פעם בחצי שנה לפחות.