חרדה דנטלית – 4 דרכי התמודדות

חרדה דנטלית – אמאלה' רק לא רופא שיניים!!!

חרדה דנטלית היא היום תופעה מוכרת שזוכה לתשומת לב מיוחדת במרפאות השיניים. אמנם ביקור אצל רופא שיניים לא מעורר אסוציאציות של כיף ושמחה אצל אף אחד, אבל עבור חלק מהאנשים הוא יכול לגרום לחרדה של ממש. איך מתמודדים? מה ניתן לעשות? ומה יש לרפואה המשלימה להציע? בימינו קיים מגוון מפתיע של שיטות, אנחנו כאן כדי לספר לכם עליהן

חרדה דנטלית

כולם מכירים את הרגע הזה. לקחת ביס תמים מתפוח, שוקולד או עוגייה ופתאום תחושה עזה של כאב מתקיפה אותך מאחת השיניים ומבשרת שכן, לצערך, הגיע הזמן לביקור אצל רופא השיניים. אם בשלב הזה פלאשבקים של מקדחות ומכשירים מזמזמים מציף אותך, זו כנראה חרדה דנטלית.

חרדה דנטלית, או בשמה הלועזי-דנטופוביה, היא תופעה נפוצה ויכולה להגיע ברמות שונות. במקרי קיצון, הסובלים ממנה נכנסים למעגל קסמים הרסני. הם נמנעים מלהגיע לטיפולי שיניים שוטפים, מה שמדרדר את מצב השיניים שלהם ומוביל לטיפולים מורכבים ומסובכים יותר כמו עקירות ואפילו השתלות שיניים.

חרדה דנטלית – אבל למה לפחד?

הסיבות לחרדה דנטלית יכולות להיות רבות ומגוונות, אך רובן ככולן קשורות ברמה כזו או אחרת לחוויות עבר שליליות, הקושרות את הטיפול הדנטלי לכאב, פיזי או רגשי.
המקור לחרדה יכול לנבוע מטיפול שיניים לא מוצלח שעבר המטופל בילדותו, או מתגובות שליליות שהמטופל ספג לאורך שנים מהסובבים אותו על הרעיון הכללי של טיפול שיניים. הפחד יכול להיות קשור גם למכשירים או לזריקות ההרדמה, או לתחושת חוסר האונים מהישיבה ללא תזוזה ובלי שליטה במתרחש, שיכולה לעורר בחלק מהאנשים תגובות של חרדה ופחד.

4 שיטות, ניצחון אחד

ההתמודדות עם חרדה דנטלית צריכה להתחיל כבר בפגישה הראשונה עם הרופא. כדאי לבחור רופא רגיש ומתחשב, שיקבל בהבנה את מצבכם וידע לספק לכם אפשרויות לפתרון. לעתים רופא שיניים אמין, שמעניק לכם יחס חם וקשוב ומלווה בצוות שאתם מרגישים בנוח איתו, הוא כל מה שתצטרכו בסופו של דבר כדי להתמודד עם טיפול השיניים ולעבור אותו בשלום.

גז צחוק:

כשחושבים על גז צחוק לרוב מקשרים אותו לטיפול בילדים, אבל למעשה הוא מומלץ מאוד גם למבוגרים בעלי חרדה דנטלית. מדובר בעצם בשילוב של חמצן ותחמוצת החנקן, המוזרם למטופל באמצעות מסכה או צינור המולבשים עליו. הגז בטוח לשימוש, אין לו תופעות לוואי (מלבד תחושת בחילה קלה, לחלק מהמטופלים) והוא משפיע במהירות . הוא מעניק למטופל תחושה של רגיעה ונינוחות ועוזר לטשטוש של הכאב, אך שומר עליו בהכרה מלאה ועם שליטה מלאה בגוף. יש לשים לב שהטיפול אינו מומלץ לנשים בהריון או לאנשים הסובלים ממחלות ריאה.

סדציה:

סדציה היא הרדמה חלקית המבוצעת באמצעות החדרת תרופות הרגעה דרך הוריד. ניתן להגיע בשיטה זו לטשטוש ברמות שונות. הסדציה יעילה מאוד, מרגיעה ומעלימה תחושות של כאב. המטופל לרוב יחוש עייפות עמוקה, אך מצד שני, יוכל לתקשר עם הצוות ולשתף פעולה תוך כדי הטיפול, כיוון שלא מדובר בהרדמה כללית. לפני השימוש בסדציה, יש צורך בביצוע תחקיר על בריאות המטופל ועל הסיכונים הרפואיים שעלולים להיות כרוכים בתהליך. השיטה דורשת מיומנות הרדמה גבוהה ונעשית רק ע"י רופא בעל רישיון לשימוש בשיטה זו. לאורך כל הטיפול המטופל מחובר למוניטור העוקב אחרי רמות החמצן וקצב הלב שלו.

הרדמה מלאה:

במקרים בהם החרדה הדנטלית קשה, האפשרות של טיפול בהרדמה מלאה בהחלט יכולה לבוא בחשבון. הרדמה מלאה נעשית באמצעות עירוי לווריד ומשפיעה באופן מיידי, כך שהמטופל לא מרגיש כלל את הטיפול או את הכאב ולא צריך להתמודד עם התרחיש שמעורר בו פחד. בחלק מטיפולי השיניים, כמו למשל בהשתלות שיניים, יש רופאים המציעים לבצע את כל ההליך ביום אחד, כך שנחסכת מהמטופל גם חווית התהליך המתמשך.
מצד שני, בטיפולי שיניים אסתטיים, הרדמה מלאה יכולה להקשות על הרופא להגיע לתוצאות אופטימליות כיוון שהמטופל רדום ואינו מסוגל לשתף פעולה עם הטיפול, לפתוח ולסגור את פיו או להניע את עצם הלסת. הרופא לא יכול לראות תוך כדי הטיפול את ההשפעה של פעולותיו וכדי לבחון את התוצאה יש צורך לחכות שהמטופל יתעורר.

רפלקסולוגיה:

הרפואה המשלימה מציעה אפשרות טבעית ונעימה להפגת המתח והחרדה, ללא חומרי הרדמה וללא תופעות לוואי. חלק ממרפאות השיניים מציעות טיפול רפלקסולוגי מרגיע לפני טיפולים מורכבים, כגון השתלות שיניים. הרפלקסולוגיה מבוססת על לחיצות בנקודות שונות בכף הרגל, העוזרות לזרימת הדם, מרגיעות את השרירים ואת המטופל. השיטה יכולה להיות יעילה מאוד, לאנשים בעלי חרדה מתונה, שאינם רוצים להיעזר בחומרי הרדמה כדי להתמודד עם טיפול השיניים.

כפי שבטח שמתם לב, אם אתם סובלים מחרדה דנטלית- יש בהחלט מה לעשות. לכל שיטה יתרונות וחסרונות, ומידת ההתאמה שלה אליכם תלויה במצבכם הרפואי, סוג הטיפול שאתם עתידים לעבור,  והאופי שלכם. זכרו שככל שתדחו טיפולים בעקבות רגשות של חרדה, מצבכם עלול להחמיר ולהסתבך אף יותר. הקדימו לטפל בבעיות שיניים ואל תיכנעו לפחד!

השתלת שיניים בשיטת זעיר פולשני – LESS IS MORE

ככל שהעולם הופך טכנולוגי ומתקדם יותר, רפואת השיניים מתקדמת יחד איתו, ותוך כך, גם תחום השתלות השיניים. בשנים האחרונות התווספו טכנולוגיות חדשניות מכל מיני סוגים לתחום השתלות השיניים. במרבית המקרים, השיטות החדשות מפשטות שלבים מורכבים בהשתלה, מייעלות את תהליך העבודה ומקלות על חווית המטופל.

זעיר פולשני

שילוב שיטת הזעיר פולשני בהשתלות שיניים

אחת מהשיטות החדשניות היא שילוב טיפול זעיר פולשני בהשתלות שיניים.

במקרים מסוימים בהשתלות שיניים, למטופל חסר נפח עצם מספק לצורך החדרת שתלי השיניים וקיבועם. כשזה קורה באיזורים שקשה להגיע אליהם, כמו בשיניים העליונות האחוריות, יש צורך להשלים את רכס העצם לצורך ההשתלה. הפרוצדורה הזאת נקראת "הרמת רצפת הסינוס".
כדי לבצע את הרמת רצפת הסינוס בשיטה הישנה, יש לפתוח את עצם הלסת, ליצור בו מעין חלון, ואז להחדיר עצם או תחליף עצם. השתלת עצם מסוג זה נקראת "הרמת סינוס פתוחה.
שילוב שיטת הזעיר פולשני באותו תהליך, מאפשרת לבצע את החלפת העצם באופן פולשני הרבה פחות. בשיטה זו החלפת העצם מתבצעת דרך קדח קטן שדרכו גם מבצעים את החדרת השתל, במקביל להחלפת העצם, באותו ניתוח. השיטה נקראת גם "הרמת סינוס סגורה".

מה יתרונות שילוב הזעיר פולשני בהשתלת שיניים?

כאמור, אחד היתרונות המרכזיים לביצוע הרמת סינוס סגורה, הוא שהביצוע שלה פולשני הרבה פחות. בזכות כך תופעות הלוואי מצטמצמות, ההחלמה קצרה ופשוטה יותר, וכמעט ואין נפיחות או שטפי דם.

כמו כן, בהרמת סינוס סגורה, המטופל יכול לחזור לשגרה באופן מהיר, כיממה לאחר ביצוע ההליך.

טיפול זעיר פולשני בהליכים אחרים ברפואת השיניים

טיפול הזעיר פולשני מאפשר לבצע פרוצדורות וניתוחים שהיו פולשניים מאוד בעבר בצורה הרבה פחות פולשנית ועם פחות תופעות לוואי. לכן, הטיפול משולב גם בטיפולים אסתטיים דנטליים, כמו טיפול בנסיגת חניכיים והקצעת שורשים, וכן בטיפולים בדלקות וזיהומים בשתלים.

טיפול בנסיגת חניכיים

נסיגת חניכיים היא בעצם חשיפה של שורש השן כתוצאה מהצטברות רובד חיידקי באיזור החניכיים, או דלקות חניכיים כרוניות שגורמות להרס הרקמות המחזיקות את השיניים. הטיפול בנסיגת חניכיים הוא השתלת חניכיים באמצעות ניתוח, המשפר את מבנה ומראה החניכיים ועוצר את הנסיגה. במהלך השתלת החניכיים מושתלות רצועות חניכיים עמידות המכסות את הנסיגה. כאשר משתמשים בשיטת הזעיר פולשני לביצוע השתלת חניכיים, מפחיתים את החתכים הנדרשים לביצוע ההשתלה, ומשפרים את התוצאה מבחינה אסתטית.

הקצעת שורשים

הקצעת שורשים היא טיפול ניקוי עמוק של החניכיים, שיש בו צורך כאשר יש דלקת חניכיים מתקדמת שפוגעת ברקמות השיניים.

הטיפול דומה לטיפול שיננית, אך הוא מגיע עמוק יותר ומתבצע בהרדמה. במקרים קשים במיוחד, צריך להפשיל את החניכיים כדי לספק גישה לאיזורים הצריכים ניקוי.

גם בהקשר של הקצעת שורשים ניתן להשתמש בטכנולוגיה הזעיר פולשנית, ולמזער את הטראומה של החניכיים, תוך הקפדה על איכות הטיפול.

זיהומים בשתלים

לעתים, במקרים של השתלות שיניים ישנות, נוצר זיהום דלקתי בחניכיים שמקיף את השתל ופוגע בו. כאשר זה קורה, התופעה עלולה להיות מלווה בנפיחות, כאבים וצורך בטיפול אנטיביוטי. במידה והזיהום הדלקתי אינו מטופל התהליך עלול להסתיים באובדן השתל הפגוע והכתר שמולבש עליו. הפרוצדורה הזעיר-פולשנית מאפשרת לטפל בזיהומים מסוג זה ולעתים אף להציל את השתל הפגוע.

לטכנולוגיה הזעיר פולשנית יתרונות רבים בהשתלות שיניים ובפרוצדורות דנטליות אחרות. יש לזכור כי ביצוע הליך מסוג זה דורש מיומנות גבוהה מצד הרופא המנתח וכן שימוש במכשור מיוחד המותאם לטיפול מסוג זה.

במידה ויש צורך בהתערבות כירורגית פולשנית, שילוב הטיפול הזעיר-פולשני יכול לחסוך למטופל כאב ותופעות לוואי ואף לסייע לו בהחלמה.

חור בשן: כל מה שאי פעם רצית לדעת

חור בשן: מה זה בכלל?

חור בשן הוא שם כללי בסלנג עממי לפגיעה במצב השיניים התקין בפה, אשר עלולה להגיע ברמות שונות. קיימות פגיעות קלות בשכבת האמייל המכסה את השן וקיימות פגיעות עמוקות וקשות יותר, אשר מגיעות עד לאיזור השורש של השן. בשפה המקצועית של רופאי השיניים החור בשן הוא למעשה תוצאה של מחלת העששת, אשר פוגעת בחלק נרחב למדי מהאוכלוסייה הכללית.

חור בשן: כל מה שאי פעם רצית לדעת

סטרפטוקוקוס: אויב השיניים

Sreptococus Mutans הוא שם החיידק אשר אחראי ללא מעט מהחורים שלנו בשיניים. החיידק ניזון מסוכרים שהוא מפריש כחומצה. חשוב להבין כי עצם קיום החיידקים אינו מזיק, אלא שילובם עם סוכרים רבים בפה בתהליך ממושך שיכול לארוך חודשים ואף שנים בקרב מבוגרים. בקרב ילדים התהליך קצר יותר – כלומר החור נגרם במהירות רבה יותר. השילוב של חומצות המופרשות על ידי חיידקי הפה יחד עם הרוק ושיירי המזון יוצרים את הפלאק – אשר מאכל למעשה את זגוגית השן וגורם לחור.

איך אדע שיש לי חור בשן? הסימפטומים

כאשר השן מתחילה לפתח מצב של עששת, הגוף מאותת לנו זאת באמצעות מספר סימפטומים שקל מאד לזהות:

➤ רגישות בשן במגע קור

➤ רגישות בשן במגע חום

➤ כאב קל עד בינוני

במקרה שאיננו מטפלים בזמן בחור שבשן, יתכן שהמצב יחמיר. נמק השן עלול להרוס את החוצץ בין חלל הפה לבין העצם. בשלב של נמק מלא של השן דווקא פוחת הכאב באופן משמעותי  – לכן יש להזהר מהזנחת מצב השן, שכן עלול להתפתח זיהום מסוכן ברקמת השן.

הסימפטומים לזיהום בשן הם שונים משמעותית:

חום גבוה

➤ קושי בפתיחת הפה

➤ הגבלה בבליעה

➤ נפיחות ואדמומיות באיזור

איך מטפלים? מסתימה עד טיפול שורש

ראשית, חשוב לפנות לטיפול כבר עם תחילת הרגישות או הכאב, בכדי למנוע את החמרת המצב. ברוב המקרים של חור בשן שאינו חמור, רופא השיניים יטפל בכם על ידי ניקוי הריקבון שמסביב לחור עצמו וסתימתו בחומר עמיד כמו כסף, חרסינה, זירקוניה או זהב. כאשר החור בשן הוא חמור יותר, אחרי שלב הניקוי, רופא השיניים אוטם את החור עם חומר ייעודי אשר מונע מהנזק להגיע גם לעצבים. לאחר מכן מותקן כתר שמחליף את השן. כיום רבים מרופאי השיניים משתמשים בכתרי זירקוניה בשל עמידותם וערכם האסתטי, אך קיימים גם כתרי חרסינה שמתפקדים באופן מצוין וגם כתרים מחומרים נוספים.

כמובן שהטיפול היעיל ביותר הוא טיפול מונע – לשמור על היגיינת פה ושיניים תקינה על ידי צחצוח פעמיים ביום לפחות, שימוש בחוט דנטלי ומי פה וביקור אצל שיננית פעם בחצי שנה לפחות.

כאבים בלסת: אבחון וטיפול בתופעה

קיימים סוגים שונים של כאבים בלסת, החל מחריקת שיניים וכלה בדלקות במפרק הלסת. גם רגישויות שונות והגבלות בתנועת הלסת הן בעיות שכיחות למדי שגורמות סבל לרבות ולרבים. איך יודעים מה מקור הכאב? מהם אופני האבחון? ומהן שלוש הדרכים בהן ניתן לטפל בו? כל התשובות במאמר הבא.

אדם מבוגר הסובל מכאבים בלסת

כאבים בלסת: מה זה בכלל?

בעיות במפרקי הלסת עשויות להתבטא בכאבי לסת, חריקת שיניים, הפרעות בתנועת הלסת, הפרעות בלעיסת מזון ובמקרים קיצוניים גם הפרעות בדיבור. על פי רוב, מקרים של כאבים בלסת נובעים מנזקים זמניים בשרירי הלעיסה, כתוצאה מהתכווצות שרירים או נקודות הדק דלקתיות. כאבים אלה יכולים לחלוף גם ללא הינתן טיפול מתאים. עם זאת, יש כאבים בלסת אשר עלולים להצביע גם על בעיות משמעותיות יותר ואף לגרום לנזקים חמורים. לכן, אם הכאבים לא עוברים תוך כמה ימים, כדאי לגשת לרופא או רופאת שיניים ולהיבדק.

מכאב במפרק הלסת ועד חריקת שיניים

אם אתם סובלים או סובלות מכאבים בלסת, חשוב לבדוק מה מקור הכאב. שימו לב, למשל, כיצד אתם מגדירים את הכאב בפני הרופא או הרופאה שלכם, מכיוון שהסבר מדויק יבטיח שתכנית הטיפול תהיה מותאמת נכון למצבכם.

לעיתים קרובות, כאבים בלסת משתייכים לאחת מצורות הביטוי הבאות:

  • כאב ממקור מפרקי: כאב שנובע מדלקת בלסת באחד ממבני המפרק הרכים (קופסית // רצועות // דיסק).
  • כאב ממקור שרירי: כאב שנובע מהפרעה באחד משרירי הלעיסה (ספאזם // טריגר פוינט).
  • הגבלה תנועתית: "קליקים" או "קנאקים" בזמן תנועה ונעילה מפרקית (קושי בפתיחת הלסת המלווה לעיתים באי נוחות או בכאב).
  • חריקת שיניים: תסמין שמופיע בדרך כלל בנוסף לכאבים בלסת, בעיקר בשעות הלילה.
  • כאבים שמוקרנים מהלסת לאזורים אחרים: הכאבים מורגשים באזורים אחרים בגוף כמו הפנים והאוזניים, אך מגיעים בוודאות מכיוון הלסת.

אבחון כאבים בלסת

כאבים בלסת יכולים לצוץ כתוצאה מדלקת במפרק הלסת, מטראומה ישירה ללסת, או מתזוזה של הדיסק המפרקי. ישנו גם מצב רפואי שנקרא תסמונת מפרק הלסת (TMJ) אשר עלול לגרום לכאבים עזים. לעיתים, התסמונת מגיעה כתוספת למצבים כמו דלקת מפרקים ניוונית, גמישות יתר, דלקת מפרקים שיגרונית ופיברומיאלגיה (תסמונת כאבים כרוניים במערכות השריר והשלד). חריקת שיניים קורית לא פעם כתוצאה מהרגל של הידוק שיניים בלילה. כמו כן, לא מעט אנשים סובלים מכאבים בלסת אחרי טיפול שיניים, אך הכאבים בדרך כלל קשורים לאיזור הטיפול ואמורים לחלוף תוך מספר ימים בודד.

כדי לטפל בבעיה, יש לאבחן את סוג הכאב. אבחון כאבים בלסת מתבצע על ידי רופא או רופאה מומחים בתחום כירורגיית פה ולסת שיעריכו את המצב על ידי מספר בדיקות שונות (בהתאם למצב):

  • בדיקה של צורת הפנים והלסתות
  • בדיקה של פרקי הלסת ושרירי הלעיסה בתנועה
  • בדיקה של טווח פתיחת הפה
  • בדיקה של סגר השיניים
  • איתור הרגלי שחיקת שיניים
  • בדיקות הדמיה: צילומי רנטגן, CT או MRI

במקרים מסויימים, הבדיקות תשולבנה עם ייעוץ רפואי מתחומים שונים כמו נוירולוגיה, אא"ג, רפואת שיניים ואורתופדיה.

טיפול עצמי, טיפול תרופתי וטיפול כירורגי

טיפול עצמי

כשהכאבים בלסת בלתי נסבלים ומפריעים לשגרת החיים היומיומית, ניתן לבצע טיפול עצמי להפחתת הכאב ומניעת חזרתו בעתיד. טיפול עצמי יכול לכלול טכניקות הרפיה ודמיון מודרך, אימון ללסת שמגדיל תנועתיות, חימום מקומי של האזור או קירורו, שינוי תזונה למזונות רכים יותר שלא דורשים לעיסה קשה ואפילו שינה על הצד שעשויה להקל. בנוסף, אפשר לבצע פיזיותרפיה להרפיית השרירים וגם להרכיב סד לילה נגד הידוק השיניים עד כדי חריקה ושחיקה.

טיפול תרופתי

אם הכאבים בלסת אינם חולפים למרות הטיפול העצמי, קיים גם טיפול לדלקות לא חיידקיות של פרקי הלסת אשר עשוי לסייע בהרפיית שרירים, בהרגעה ובשיכוך כאבים עזים.

טיפול כירורגי

לעיתים הטיפול התרופתי אינו יעיל דיו, ולכן ידרש גם טיפול כירורגי. בין הטיפולים הכירורגיים הקיימים ניתן למצוא את שטיפת המפרק, הזרקות למפרק וניתוחים בפרקי הלסת, אך חשוב להדגיש שאלה מבוצעים רק במקרים חמורים בלבד.

צחצוח שיניים עם שמן קוקוס

צחצוח שיניים עם שמן קוקוס-  למה זה טוב?

שמן קוקוס הפך בשנים האחרונות לטרנד ולא פסח גם על התחום הדנטלי: יותר ויותר אנשים משתמשים בו לצחצוח השיניים. מה היתרונות של צחצוח שיניים עם שמן קוקוס על פני משחה רגילה, ואיך עושים את זה בפועל?

צחצוח שיניים עם שמן קוקוס

תופעת לייף סטייל דנטלית חדשה רווחת בשנים האחרונות ברחבי העולם, ולא מזמן הגיעה גם לארץ: צחצוח שיניים בשמן קוקוס. מזה שנים ששמן קוקוס הוא מעין תוסף טבעי קוסמטי – השימוש בו הוא בדרך כלל למטרות הסרת איפור, ניקוי הפנים והגברת הרכות והברק בשיער. אבל יש לו גם יתרונות בריאותיים מובהקים, כך על פי מחקרים שבוצעו בעולם.

שמן קוקוס הוא מקור שומן רווי טבעי, ומכיל שילוב ייחודי במינו של חומצות שומן ותכונות רפואיות. הוא חיוני עבור המערכת החיסונית של הגוף בשל המצאות חומצת הלאורין בו, אשר מסייעת בהריגה של חיידקים, וירוסים ופטריות. מעבר לכך, יש הטוענים כי שמן הקוקוס מסייע גם לשריפת שומן והפחתת רעב, כך שהוא מצוין לדיאטה, ובנוסף, עשוי לעזור במניעת מחלות לב, מאחר שהוא מוריד את רמת הכולסטרול בגוף.

בתחום הדנטלי, שמן קוקוס מסייע להשמיד חיידקים המזיקים לחלל הפה ועוזר למניעת עששת. יש אפילו עדויות שמאשרות שהוא מעולה גם להלבנת שיניים.

אז מה בעצם יתרונותיו של צחצוח שיניים עם שמן קוקוס?

ראשית, חשוב להבין: שמירה על היגיינת הפה היא קריטית בכדי למנוע מחלות דנטליות שונות שעלולות להביא לריקבון ואובדן של שיניים. בשימוש בשמן קוקוס אתם מרוויחים משחה ללא טריקלוזן (כימיקל מזיק אנטי בקטריאלי) – ובכך מגנים על הפה שלכם באופן טבעי. כמו כן, במשחת השיניים הסטנדרטית קיימים רכיבים אשר אחראים להקצפה בזמן הצחצוח, אבל יש להם גם חסרון – לעיתים, הם עלולים להפריע לתפקוד בלוטות הטעם. שמן קוקוס, לעומת זאת, אינו מכיל חומר מקציף ולכן בסיום הצחצוח עמו, הפה שלכם יהיה מאוזן מבחינת ליפידים. חומר מזיק נוסף הקיים במשחות השיניים במסחריות הוא פלואוריד, אשר לא קיים, כמובן, בשמן הקוקוס.

שמן קוקוס למעשה משמיד את האורגניזמים אשר אחראיים לחורים בשיניים. מחקרים הוכיחו כי הוא פועל נגד סטרפטוקוקוס מיוטנס שגורם לעששת, ובכך מפחית את הסיכויים לפתח ריקבון בשיניים.

יתרון משמעותי נוסף הינו המחיר. בעוד משחת שיניים סטנדרטית מספיקה לזמן קצר יחסית, ברכישה של שמן קוקוס, אתם מרוויחים מאות צחצוחים חדשים, משום שיש להשתמש בכמות מעטה יחסית, והמחיר אינו יקר בדרך כלל.

איך מכינים משחת שיניים משמן קוקוס?

השימוש המועיל ביותר הוא באחת משתי דרכים:

בתור מי פה: ההמלצה היא לשטוף את הפה בכמות קטנה של שמן קוקוס בין 3 ל-10 דקות ביום.

בתור משחת שיניים: ההמלצה היא לטבול את מברשת השיניים שלכם במעט שמן קוקוס ולצחצח את השיניים כרגיל. ניתן להוסיף לשמן הקוקוס גם אבקת סודה לשתייה, שתהפוך אותה למשחתית יותר – פשוט מוסיפים סודה לשתייה, עד שמגיעים לתערובת סמיכה מספיק ומצחצחים בה את השיניים.